מסטיקים!

או שהם מלבנים קטנים ולבנים, או שהם עגולים וגדולים שבקושי אפשר להכניס לפה.
 הם ארוכים ומעצבנים או צבעוניים מדליקים - ניחשת נכון - אלו המסטיקים!

רעיון ענק! אתם לא רעבים אבל חייבים להעסיק את הפה במשהו שלא משמין, זהו
הפתרון האידיאלי - קחו מסטיק.

כמובן כמו לכל דבר, יש לי תלונות גם על המסטיקים.
בואו נתחיל עם המסטיקים העגולים.
מה נראה לכם שהפה שלי?! מפעל?! איך אני אמור להכניס את הדבר הזה לפה
שלי?! זה ענק! ועד שהוא הופך להיות מסטיקים צריכים לעשות פעולות מצחיקות עם
הלסת שנורא מעצבנות ונורא מפאדחות. לוקח להם כמה דקות טובות עד שהם
הופכים לעיסה המסטיקית הזאת שרגילים ללעוס.
אנשים, תקטינו את הגודל של המסטיקים האלו!

אבל נקודה לזכותם - כל הכבוד על הצבעוניות. זה כל כך כיף להסתכל על קופסת
המסטיקים ההיא. צבעונית, שגורמת לך לשמוח :-) )אתם בטח אומרים: תירגע, בן
אדם, זאת רק קופסת מסטיקים :(

בואו נעבור לטעמים, כל הכבוד על המקוריות ועל היצירתיות של הטעמים. היום כבר
יש טעמים חדשים ומעניינים. לאחרונה יצא מסטיק דובדבן חדש, בננה, דבש ולימון.
והטעם הכי טעים שבגללו אני יכול לסיים קופסת מסטיקים אחת בדקה - התפוח.
זה כ-ל כ-ך ט-ע-י-ם! זאת המצאה גאונית!

בכל אופן, יש לי בעיה עם מסטיק בטעם בננה )איזו סגירת מעגל אירונית, המבין יבין(.
בדר"כ, כשזה נוגע למסטיקים, הטעם שלהם נגמר אחרי שניה, ואני לא מדבר רק על
מסטיק בננה, )למרות שבמקרה הזה, הטעם נעלם ממש מיד(, פשוט אין טעם למסטיק
 כבר אחרי שניה. מה נסגר איתכם? בשביל זה ללעוס מסטיק?!

ולנושא אחר, כשהמסטיקים מרובעים וקטנים כאלו, אני לא יודע איך אנשים יכולים
לקחת רק מרובע אחד?! זה כמו לאכול רק צ'יפס אחד מהשקית.
אתם אוכלים מסטיק? תאכלו כמו שצריך! 2 מינימום )-:

וכמובן יש את המסטיקים החדישים האלה, למניעת ריח רע מהפה, או להלבנת
שיניים. אני חייב להגיד לכם שזה עובד, למרות שמסטיק מנטה אחד מספיק לרענן
את הנשימה. אבל ההמצאה הגאונית ביותר היא המסטיק ללא סוכר. יש אלוהים! בלי
סוכר! איזה חלום! )-:

אבל אתם מכירים את ההרגשה הזאת שהפה פשוט כואב אחרי יום שלם של לעיסה?!
 כאילו תפוס, כמו אחרי שיעור ספורט :-( זה ממש מצחיק, והכי מעצבן שיש. אחרי
שנתפס לי הפה, אני לא יכול לאכול מסטיק כמה ימים ובמקום זה אני אוכל שטויות
ואז סתם משמין.... טוב נכנסתי קצת יותר מידי לפרטים אישיים :

אז ככה,
למרות שיצא לי השבוע טור מוזר שכזה, אני מקווה לסגור אותו במתכון בון בון )-:
המאכל הכי טעים שיש: עוגיות שוקולד ציפס!

מה צריך?

3/2 סוכר
001 גרם חמאה מומסת מצוננת מעט
2 ביצים
¼ כוס + 2 כפות אבקת קקאו מריר )הכי טוב שאתם מוצאים(
1 כפית תמצית וניל
1 כוס קמח
1 כפית אבקת אפיה
קורט מלח )ממש ממש קצת(
½ כוס שוקולד צ'יפס )אפשר יותר אם אוהבים הרבה(
½ אבקת סוכר מנופה

מה עושים?
1. בקערת מערבל מקציפים את החמאה עם הסוכר עד לקבלת תערובת בהירה
וחלקה. מוסיפים את הביצים אחת לאחר השנייה ומקציפים היטב בין ביצה לביצה עד
לקבלת תערובת תפוחה ואוורירית. מוסיפים את הקקאו ואת הווניל לאט ומקציפים עד
 שהתערובת חלקה ואחידה. מוסיפים את הקמח, אבקת האפייה והמלח, ומקציפים עד
לקבלת תערובת אחידה. מוסיפים את השוקולד צ'יפס.

2. מכסים את הקערה ביריעת ניילון ומצננים את הבצק שעתיים או לכל הלילה.

3. מחממים את התנור לחום בינוני 175) מעלות צלזיוס(.

4. מניחים את הבצק 15-10 דקות במקפיא, רק עד שהתערובת מתקשה מעט, כדי
שיהיה יותר נוח לעצב את העוגיות. בעזרת כפית צרים כדורים בגודל של אגוז מלך,
ומצפים אותם בנדיבות באבקת סוכר.

5. מסדרים את העוגיות במרווחים גדולים 5) ס"מ( ביניהם בתבנית עם נייר אפיה.

6. אופים 12-10 דקות או עד שהחלק העליון נסדק, והעוגיות נראות יציבות אך עדיין
רכות כשנוגעים בהן )העוגיות מתקשות בצינון(. מוציאים ומצננים על רשת.

שירים, אהבה ומה שביניהם

מה שלומכם, קוראים יקרים שלי?
הנה פסח כבר אצלנו, אנחנו גומרים ללמוד קצת יותר מוקדם מהרגיל ונכנסים לחופש
 פסח אחרי סדרת שביתות ועיצומים.
אז השבוע, לאור אווירת החג, אדבר על סוג מוזיקה שלא תמצאו ב-VTM.
מוזיקה שרוב האנשים מכירים ויכולים לזמזם אותה במשך ימים שלמים, אבל לא
יודעים את השמות הקשורים אליה. מוזיקה שמככבת בפרסומות וסרטים ונותנת להם
טאצ' מיוחד שאין שני לו.

חבריה, אני מדבר על שירים משנות ה 90 - ,70 שירים שגם ילדים בגיל 5 יכירו,
אבל בגרסה קצת שונה.

השיר מוכר מכולם, והאופטימי מכולם הוא שירו של בובי מקפרי- Worry" t'noD,
yppaH eB".
את השריקות שבהתחלת השיר כולם מכירים, אז זה הזמן שתשמעו כבר דברים לא
ידועים על בובי....
בובי הוא אחד מהזמרים הבודדים שמסוגלים לשחק בין האוקטובות בזמן השירה עד
כדי כך שזה נשמע כאילו שרים שנים או אפילו שלושה אנשים שונים. הוא נולד ב
.... מה שאומר שהיום היום בן ,53 כי ב-11 למארס הוא חגג מזמן יום הולדת
)מזל טוב בובי( ,1950

אחרי בובי יש לנו את "הנשרים". נו, אתם יודעים - Eagles The עם השיר היותר
מוכר שלהם "הוטל קליפורניה" - " California letoH".
הנשרים, עם 5 סינגלים וארבעה אלבומים, קיבלו את תואר ההרכב שמכר הכי הרבה
דיסקים אי פעם בארצות הברית.
הם הוקמו בשנת 1971 על ידי הזמר והבסיסט ראנדי מיסנר, וביחד עם עוד ששה
חברי להקה אחרים, הם הופיעו בקליפורניה ובלוס אנג'לס וצברו קהל מעריצים ענק!
סוג המוזיקה שלהם מזוהה בעיקר עם סגנונות הקאנרי ופולק

עוד שיר מהמם שרוב הבנות בטח יכירו הוא Odds" All ,"Against ביחוד כי
ווסטלייף ומאריה קארי ניסו לחדש אותו...
אבל שלא תטעו. אני מדבר על הביצוע המקורי של פיל קולינס - Collins llihP.
פיל מוכתר כזמר הפופ המבוגר המצליח ביותר בשנות השמונים והתשעים. הוא
התחיל את קריירת הסולו שלו בסביבות גיל שלושים, אחרי הצלחה ענקית בלהקת
"ג'נסיס". כאשר שחרר את השיר Odds" All "Against לאוויר העולם ובדרך כבש
את כל המצעדים בבריטניה ובארצות הברית.
הוא נולד ב 31.1.51 בלונדון ובילה את רוב ימי נעוריו במשחק בהצגות. הוא הצטרף
לג'נסיס ב-0791 והתחיל את הקריירה שלו איתם.

ואיך לא, השיר הבא שלנו הוא בעצם שיר בשלושה חלקים ושמו Wall" "The של
הפינק פלויד.
הפינק פלויד הוקמו באמצע שנות ה-שישים ושמם מורכב משמות של שני המייסדים:
cnuoC ,Floyd Anderson kniP.
פינק פלויד ידועים במוזיקת הרוק הפסיכודלית שלהם ובמופעים מלהיבים שהקפיצו
את הלהקה קדימה אל תוך עולם המוזיקה. השיר הספציפי הזה יותר שייך לרוג'ר
ווטרס, מכיוון שהוא פרש מהלהקה לקראת שנות התשעים ויצא להופעות סולו
כשהגדולה מביניהן היתה ההופעה בברלין ב-0991 ומשם הקטע החי והטוב
 ביותר של השיר.

השיר הבא שאני רוצה להציג לכם הוא Alive" "Staying של ה "בי ג'יז".
אז מה אפשר להגיד, אף הרכב שקיים משנות השישים עד לשנות ה תשעים
המאוחרות לא עבר כל כך הרבה עליות ומורדות בקריירה שלהם כמו החבר'ה האלה.
הם מזוהים במיוחד עם הפרוגרס פופ והדיסקו, אך עם חלוף עידן הדיסקו חלפה גם
הפופולריות שלהם, אבל הם לא חדלו מלהתקאמבק לכל עבר בהופעות שסחפו את
מליוני מעריצים לכל מקום בעולם.
השיר Alive" "Staying הוא שיר הנושא בסרט "שיגעון המוזיקה" עם ג'ון טרבולטה
בריקוד הידוע עם האצבע והיד מצד לצד.

לסיום, אזכיר לכם את השיר Cool" "Daddy של בוני אם, הלא הוא השיר ששינו לו
קצת את המלים בפרסומת של יופלט, למי שרוצה לשמוע את הגרסה המקורית....

ולא שכחתי את אלביס, פראנק סינטרה, הביטלס, ,UB40 ג'ון לנון, אבבא, ברלין
ועוד רבים אחרים וטובים לא פחות )אני מרגיש כאילו אני על הבמה בטקס האוסקר(.
אז זאת היתה הקפיצה הקטנה לעבר, מקווה שנהניתם, כי זו היתה טיפה קטנה
מאוקינוס שלם.

נקמה

שלום, קוראים יקרים.
מה המצב? איך הולך?

עוד שבוע וקצת יגיע חג הפסח הנחמד, עם מצות, ביצים, הגדות, חרוסות וכל מיני
דברים למיניהם... אבל הכי טוב בפסח זה החופששששש!!!
סוף-סוף קצת חופש מבצפר, אז כדאי שתתחילו לתכנן את התכניות שלכם לחופש
ותנצלו כל יום ויום ממנו!!!

והיום...אני שוב יושבת בחדרי הקט, וחושבת שוב על איזה נושא כדאי לכתוב...
לאחר מאמצים רבים, חיפושים רבים והתייאשות רבה, פניתי לחברי פורום "בלבלב"
לעצה ושם כבר מצאתי את הנושא שכדאי לי לכתוב עליו השבוע...

כן, בחרתי את נושא הנקמה...גרר...פתאום זה נשמע מפחיד, לא?

כשאנחנו נפרדים או נידחים ע"י מישהו - זה תמיד כואב, ולפעמים גם מאוד מכעיס.
ויש מקרים שבהם הכעס הזה גורם לנו לעשות משהו רע למי שנפרד מאיתנו או דחה
 אותנו.

נקמה בדרך כלל נעשית מתוך יהירות ומבלי לחשוב עד כמה זה יכול לפגוע. אתם
מנסים לפגוע באדם שנפרד מכם כפי שהוא פגע בכם. אבל אתם יודעים מה? אם
נפרדים מכם או דוחים אתכם, גם הצד השני נפגע, בדרך מסוימת, ואתם פשוט לא
יודעים את זה...

אבל אם תעצרו ותחשבו לרגע על הרגשתכם לפני שנפרדו מכם - מה הרגשתם כלפי
אותו בן אדם? מיד תבינו שכל הנקמה הזאת ממש לא שווה - הכעס הוא רגעי- יכול
להיות שברגע מסוים אחד פשוט עיצבנו אתכם - ואז כעסתם קצת יותר מדי- אבל זה
לא שרגשותיכם השתנו- ותבינו עכשיו שזה פשוט הרגע המסוים הזה שגרם לכם
לכעוס- ולכן כל הנקמה לא משתלמת. כי סתם תהרסו בכלל את החברות שאולי
נשארה.

הכעס הזה שמוביל לנקמה הוא בכלל לא טוב לשני הצדדים, תאמינו לי- אחרי
שהנקמה בוצעה- קל מאוד להבין עד כמה טעיתם כשהחלטתם לנקום, וקל מאוד
להתחרט על מה שעשיתם. אבל הסליחה מהצד השני תהיה קשה להשגה, ואפילו
מאוד קשה להשגה - יתכן שהוא בכלל לא ירצה לשמוע מכם וכך תיצרו מצב שבו
תאשימו את עצמכם על הכל. ברוב המקרים זה נגמר ככה.
אז היזהרו והישמרו לפני שאתם מחליטים לנקום...
וזייהו חבריה!!!
תם ונשלם טור הנקמה...

רגע רגע רגע!!!!!!!!
הולד איט!!!)רק בישראל-המבין יבין(
שכחתי שיש לנו חיבור מקסים שילד אנונימי שלח אלינו!!!

קבלו אותו במחיאות כפיים:

יום שני, חצי שעה אחרי חצות ואני יושב וכותב.
אני פה בבית ואת אי שם במשלחת בפולין.
אני חושב, איזה מוזר, כותב למישהי שאני בקושי מכיר
מישהי שאני מכיר קצת יותר משש שעות.

אבל מה שבאמת מוזר, זה שאני מרגיש כאילו זה שש שבועות.
לא יודע למה, הרגשה בפנים, הרגשה שכבר ביחד עברנו חיים שלמים.
נכון, אמנם עדיין לא ראיתי אותך אבל אני חושב שזה לא ישנה
גם אם זה לא יהיה זה, אני חושב שידידה כמוך כל אחד ירצה.

לא הייתי צריך הרבה זמן כדי להבין שמישהי כמוך אני מחפש.
מישהי שלדעתי תוכל עם קצת עזרה להעניק ים של אהבה.
כי כבר מהשיחה הראשונה ראיתי שאת מאוד רגישה.
איך אני יודע?
אני לא, אני בסך הכל מרגיש, לא חייבים בחיים לדעת הכל
את יודעת, לפעמים עדיף להרגיש.

מסתבר ששיחה אחת עשתה מה שחמישים פגישות לא עשו.
שיחה אחת עם מישהי יותר מיוחדת מכל אחת שהכרתי.
אחת שאני רוצה להכיר קצת יותר.

כששאלתי אם לצאת איתי תרצי?
אמרת שכל מה שאני צריך זה לבקש יפה.
אז זאת הייתה הקדמה לשאלה שלשאול רציתי
האם שישי אחד לי תקדישי?

הספר "חביבי"

היי כולם!

השבוע אני רוצה לספר לכם על ספר יפה מאוד, בשם "חביבי" שכתבה נעמי שיהאב ניי.
הסיפור מתרחש בתקופה בה נחתמו הסכמי אוסלו. התקווה לשלום קרב נראתה
מציאותית, ואופטימיות מילאה את כולם
ליאנה, גיבורת הספר, נולדה לאם אמריקאית, סוזן, ולאב פלשתיני, ד"ר פופי. רוב
חייה גרה ליאנה בארצות הברית, ואז, יום בהיר אחד, מחליט האב שבני המשפחה
עוברים להתגורר לירושלים.
הוריה של ליאנה מבשרים לה על החלטתם זמן קצר לאחר שהתנשקה בפעם
הראשונה. ליאנה לא רוצה לעזוב את חבריה, ואת הסביבה בה גרה כל חייה.
מצד שני, היא תמיד ידעה שיום אחד הם יעברו להתגוררב מדינה המסוכסכת, בה
נולד אביה.
ד"ר פופי הגיע לארצות הברית רק כדי ללמוד רפואה, והתכוון לחזור לישראל אחרי
הלימודים. אבל בחיים כמו בחיים, התוכניות השתנו. הוא התאהב בסוזן, נשאר לגור
בארצות הברית, והנשיים הולידו ליאנה ואת רפיק.
ובחזרה לסיפורנו: בני המשפחה אורזים הכל, וטסים לישראל.
בישראל קורים לליאנה המון דברים: היא עוברת להתגורר בכפר ערבי, מתחברת עם
ילדי הפליטים, מתאהבת בעומר, ילד ערבי יהודי ומתוודעת לשורשיה. גם בבית הספר
 הארמני בו היא לומדת, חווה ליאנה חוויות רבות.

חישבו על זה: ילדה חצי אמריקאית וחצי ערביה, מגיעה לארץ חדשה לגמרי, לתרבות
 אחרת לגמרי, הישר לתוך הסכסוך היהודי-ערבי.
אני ביקרתי בארצות הברית, ואני חייבת להגיד לכם שהיא שונה לגמרי מהעיר בה אני
 חיה, ירושלים. נסו לדמיין את השוני בין ארצות הברית לבין כפר ערבי בישראל.

היחוד של הספר, מלבד העובדה שהוא מקסים, הוא שהוא מציג את הצד של הפלשתינים.
הספר, אמנם, מתרחש בתקופה טובה יותר )תקופה שאני בקושי זוכרת, כי הייתי בת 5(,
 אבל הפלשתינים והיהודים נראים בעיני אותו הדבר, אז והיום.
אני מכירה ילדה שקטנה ממני בשנה, שגם היא נולדה לאבא ערבי ולאמא אמריקאית.
 אבל הסיפור שלה שונה, כי היא נולדה וחיה בישראל.

בקיצור, הספר יפה מאוד, ומומלץ בחום. הוא עוסק בנושא מעניין, וכתוב מצוין.

אני נותנת לו ארבע נקודות.
השבוע קיבלתי מכם מכתב אחד:
זאת שוב צליל.
רציתי להמליץ על ספר שקוראים לו "אורה הכפולה".
מסופר על שתי ילדות תאומות )אורה ולי( שהוריהן התגרשו, וכל הורה לוקח איתו
ילדה אחת.
בגיל 10 נפגשות שתי האחיות שוב, ומחליטות להתחלף )אורה תהיה לי, ולי
תהיה אורה(.
מומלץ מאוד!
צליל
היי צליל!
תודה רבה עבור ההמלצה. הספר נשמע מקסים.

האסון בקולומביה

הנה אנחנו, בצל אסון ה"קולומביה" הנורא.
מוזר לחשוב, שרק לפני שבועיים, איחלתי לו הצלחה במסע, כאן בטור. כאילו שאין
לנו מספיק פיצוצים בארץ הזו. עכשיו השאירו אותנו גם בלי אילן.

כשעלה נושא הטיסות לחלל על סדר היום, החלטתי להקדיש טור לתחום פחות מוכר
של הנושא - בעלי חיים בחלל.
ה"אסטרונאוטים" הראשונים שנשלחו לחלל לא היו בני אדם, אלא בעלי חיים. הנה
סקירה של כמה מבעלי החיים המפורסמים, שהוטסו לחלל:

7591.11.3 - הרוסים משגרים לחלל את החללית "ספוטניק ."2 על סיפונה של
החללית, הכלבה לייקה. כשקראתי על הנושא, הזדעזעתי לגלות,
שלא היתה שום כוונה להחזיר את לייקה לכדור הארץ, והיא נותרה בחלל.
8591.21.31 - צבא ארה"ב משגר לחלל את הקוף גורדו, על סיפונה של ה"ג'ופיטר אמ-31".
הטיסה סיפקה לצבא ארה"ב מידע רפואי חשוב, וגורדו אף לא סבל מתופעות
 לוואי, אבל בעקבות תקלה בחללית, לא ניתן היה להשיב אותו לכדור הארץ.
9591.5.82 - הקופים אבל ובייקר טסו במהירות של מעל ל-00001 מייל לשעה,
 במהלך שהותם בחלל. הם הגיעו לגובה של 300 מייל, ולמרחק של 1500 מייל.
,"5 השניים היו בעלי החיים הראשונים ששרדו מסע בחלל, ושבו לכדור הארץ.
0691.8.91 - הכלבים בלקה וסטרלקה נשלחים לחלל, על סיפונה של ה"ספוטניק
 יחד עם 40 עכברים, 2 עכברושים וכמה צמחים. חברי המשלחת חזרו לכדור
 הארץ, לאחר יום אחד, במהלכו ביצעו סיבוב אחד, סביב כדור הארץ. סטלקה אף
 המליטה 6 גורים בריאים. אחד מהם הוענק לנשיא קנדי.
."2 - האמריקאים שולחים לחלל את האם השימפנזה, על סיפונה של
"מרקורי רדסטון 21.1.1961
 מטרת השיגור היתה לבדוק את כשירותה של החללית, לפני שמשוגר על סיפונה אדם.
,"9 האם שב מהמסע בשלום.
מרץ 1961 - הכלבה שרנשוקה משוגרת לחלל, על ידי הרוסים, על סיפון ה"ספוטניק
יחד עם בובת קוסמונאוט, כמה עכברים ושרקן.
1691.3.52 - הרוסים שולחים לחלל את הכלבה, יחד עם בובת קוסמונאוט, על גבי
 ה"ספוטניק ."10 היה זה בעל החיים האחרון ששוגר לחלל, לפני שיגור של אנשים לחלל.

ועכשיו, דעתי על הנושא.
המקרה של לייקה, כאמור, זעזע אותי. מנצלים את התמימות של הכלבה, ואת חוסר
האונים שלה, ושולחים אותה לחלל. על המוסריות של המעשה הזה עוד ניתן
להתווכח, אבל לא לטרוח להחזיר אותה? איום ונורא.
לגבי כל בעלי החיים שכן חזרו - מוסריות העניין, כאמור, מפוקפקת, כשמדובר
בטיסות שנועדו לאיסוף מידע. אבל כשמדובר בטיסות ראווה, שאמורות להפגין את
כוחן של אומות שונות, אין ספק שזה מיותר.

כל המתכונים הכי שווים לסנדוויצ'ים

סנדביץ' בצורות :כל סוג לחם וכל מלית
חותכנים של עוגיות

כריך חמאת בוטנים:חמאת בוטנים 
פרוסות בננה דקות
מרשמלו שחתוך לחתיכות קטנות
מי שלא רוצה מרשמלו אפשר ריבה
מורחים את כל המרכיבים ומניחים באמצע את פרוסות הבננה


כריך בריאות:לחם מלא, או לחם דגנים
טופו, או ממרח טופו
מלח ופלפל
טיפה שמן זית 
מערבבים הכל ביחד למין ממרח
את החלק הפנימי של שתי פרוסות הלחם מורחים בממרח עגבניות מיובשות
קצת שום ושמן זית
נבטים תוספת נחמדה

ממרח חומוס - לכריך חומוס משודרגחומוס 
מלפפון חמוץ חתוך לחתיכות קטנות 
תירס
את שלושת המרכיבים האלה מערבבים יחד לסלט חומוס
מוסיפים קצת שמן זית
אפשר להוסיף ביצה קשה חתוכה לתוך הסנדביץ'


ממרחים -ממרח גבינה עם פירורי עוגיות וממרח שוקולד
מערבבים את כל המרכיבים ביחד לממרח טעים טעים

ה-סנדביץ'

אהלן חבר`ה, מה העניינים?

קודם כל אני רוצה לפתוח בדקת דומייה לרגל פתיחת שנת הלימודים L...

אבל האמת (ולא נראה לי שיש ילד שיודה בזה) שזה לא כל כך נורא. נפגשים שוב עם כל החברים שלא ראינו כבר הרבה זמן, וחוץ מזה כשחושבים על זה, עוד שבועיים ראש השנה (ולאוכל של ראש השנה עוד נקדיש מדור מיוחד) ואחרי זה סוכות- אז המצב לא נורא כל כך.

אז לכבוד פתיחת שנת הלימודים החלטתי להקדיש את הטור השבוע לאוכל האולטימטיבי של כל תלמידי בי"ס באשר הם- הסנדביץ’ (או "כריך" אם אתם מתעקשים).

אז מה אתם אוכלים בסנדביץ’ בארוחת עשר?

נראה לי שלא קשה כל כך לנחש מה רוב הילדים (כולל אותי, עד לפני זמן מה) שמים בסנדביץ’.

בואו נחשוב, זה חום דביק ומתוק להחריד-מדובר כמובן בשוקולד למריחה.

אז לפני שנדבר על זה בואו תשמעו משהו מוזר- ביפן, עד לפני כמה שנים לא היה בכלל לחם כך שעד היום ארוחת ה"עשר" (אבל הם לומדים עד מאוחר, כך שאצלהם זו כבר מעין ארוחת צהריים) המסורתית שהם לוקחים לבי"ס (גם הילדים וגם המבוגרים) נקראת- "בנטו".

ה"בנטו" היא קופסא שמחולקת לתאים, בכל תא יש סוג אחר של אוכל- אורז, דג, בשר, ירקות והכל בכמויות גדולות. אני לא מכיר הרבה ילדים שהיו שמחים לקחת קופסא כזאת לבי"ס (ויותר מזה- אני לא מכיר הרבה הורים שהיו מכינים לילדיהם קופסת אוכל כזו כל בוקר).

אז בקשר לשוקולד, נכון שזה טעים, והכי קל להכנה. אבל זה לא הכי בריא!!!

עדיף לאכול סנדביץ’ עם גבינה וירקות, אז כדי שהסנדביץ’ עם הגבינה לא יהיה כזה משעמם תנסו לתבל אותה, ולהפוך אותה בשתי שניות, מסתם גבינה- לדיפ מלהיב.

אז מה עושים? (כמובן שמה שאני נותן עכשיו זו רק המלצה, תתבלו איך שבא לכם, ואל תפחדו לנסות דברים חדשים).

לוקחים גבינה לבנה (חצי אחוז, 5 אחוז- מה שבא לכם) ומוסיפים לה- זעתר, פפריקה מתוקה, שמיר קצוץ, עירית קצוצה ובקיצור מה שאתם אוהבים.

מורחים את הגבינה על לחמניה/ באגט/ ואפילו על לחם רגיל ומוסיפים ירקות חתוכים וזיתים- כמה שזה נשמע פשוט, זה ממש טעים.

עוד גבינה שטעמתי בזמן האחרון וממש מצאה חן בעיני זו- ריקוטה מלוחה של "גד", היא ממש טעימה.

מרחתי שכבה עבה על לחם טעים והוספתי בזיליקום ובצל ירוק קצוצים- גם זה היה מצויין (אבל אולי כדאי לוותר על הבצל הירוק כשלוקחים את זה לבי"ס- בגלל הריח, אתם יודעים).

אם בכל זאת רוצים משהו מתוק, עדיף למרוח על הלחם דבש או חלבה (למרות שאני אישית לא ממש אוהב חלבה) זה בריא הרבה יותר.

עוד דבר שכדאי לקחת לארוחת בוקר זה גביע יוגורט (אני אוהב "יופלה" פרנץ` ונילה, אבל כל אחד וטעמו).

חוץ מזה- אין גבול למה שאפשר להכניס לסנדביץ’- גבינות, חביתה, ירקות, נקניקים. אצלי בבי"ס אפילו מוכרים בורקסים שאותם ממלאים (כמו בסנדביץ’) בסלט ביצה, חומוס וכו`.עוד אופציה מצויינת הוא ממרח פסטו, את המתכון פרסמתי בכתבה:"פסטה איטלינו" (תבדקו בארכיון) . את הממרח/ רוטב הזה לוקח זמן להכין, אבל אם מכינים אותו בשבת למשל (או בכל זמן אחר שיש לכם פנאי) אפשר לאכסן אותו במקרר יותר מחודש,וכל בוקר למרוח בכריך.

קרמבו, פופקורן ומה שביניהם

אהלן חבר`ה, מה נשמע?

אצלי הכל בסדר (עד כמה שאפשר להיות בסדר כשיש לך 3 מבחנים בשבוע). למרבה ההפתעה, למרות הגשם, עדיין לא הייתי חולה שוב, וזה כבר שיפור.

אני רוצה שתחשבו קצת, אם יש שינוי בסוג האוכל שאתם אוכלים- בקיץ ובחורף (מי שקורא את כל הכתבות בשבועות האחרונים יכול לחשוב שהצטרפתי לשירות המטאורולוגי בעקבות כל הדיבורים על החורף ומזג האוויר). תחשבו קצת, וכשתהיה לכם תשובה תקראו לי, אני הולך לחפש לי בינתיים משהו לנשנש...

טוב...(רגע תנו לי לבלוע, זה ממש לא מנומס לדבר בפה מלא...) אני לא יודע מה התשובה שעליה חשבתם (בכל מקרה, אני אשמח לשמוע מהי התשובה במייל או בתגובות), אבל אצלי יש הבדל. ואני לא מדבר רק על מרקים, שהרבה יותר כיף לאכול בחורף, ביום קפוא, או על אבטיח ופירות קיציים מול פירות הדר, זה ברור, אלא על דברים אחרים, כמו פופקורן למשל...

אחחח... פופקורן (ואני נותן לכם רמז דק דק, ממש כמו מילון אבן שושן, לגבי מה שאכלתי בהפסקת הנשנוש). איזה כיף, קערה גדולה מלאה בגרעיני פופקורן חמים, מלוחים ומתפצפצים. הכי כיף למלא את הפה בהרבה פופקורן ולפצח אותו ברעש (לא בקולנוע כמובן, זה מפריע).

טורפים בלי חשבון

ואם כבר מדברים על קולנוע, יש דבר ממש מעצבן. המחירים של הפופקורן בקולנוע, זה ממש טירוף!!!

20 ₪ על כוס קטנה של גרעיני תירס (כן, לכל מי שלא ידע פופקורן עשוי מגרעיני תירס), וזה לא שאני קמצן או משהו כזה, להפך, אוכל זה משהו ששווה להשקיע בו לדעתי, אבל המחיר של הפופקורן יצא מפרופורציות, והוא עולה בהדרגה. נראה לי שכדאי לעשות חרם צרכנים, אם אנשים לא יקנו פופקורן בקולנוע, יהיו חייבים להוריד את המחיר.

נו, אז איפה היינו לפני שהתחלתי להתעצבן? אה, טוב אני לא יודע למה אבל פופקורן באמת מתקשר אצלי לחורף. הכי נחמד להזמין חברים, לקחת סרט ב-DVD (ואם אתם רוצים לדעת איזה, מומלץ לקרוא את מדור הסרטים), להכין הרבה פופקורן במיקרו. ב-3 דקות הבית מתמלא בריח נהדר וחמים, ולטרוף (רק אל תשכחו להשאיר לי קצת).

על פופקורן עם סוכריות שמעתם?

שמעתי על כאלה שמכניסים לתוך קערת הפופקורן שלהם סוכריות גומי, והטעם המלוח מתערבב עם המתוק, לא יודע, אולי יש כאלה שאוהבים את זה, לי- זה לא נשמע משהו. מה שכן, פופקורן חייבים לאכול כשהוא חם וטרי אחר כך הוא פשוט מאבד את הפריכות והטעם, וממש לא כיף לאכול אותו.

מה שעוד טוב בפופקורן (למי ששומר קצת על המשקל) הוא שהוא לא משמין כל כך. אחרי תחקיר מעמיק (שכולל בעיקר בדיקה של הצד האחורי של חבילת הפופקורן) התברר שבכוס פופקורן יש בסך הכל 36  קלוריות- ממש לא בשמים.

יש גם כל מיני שקיות כאלה של פופקורן בטעמים. אני אישית ממש לא אוהב אותם, אבל אחרי העלבונות שחטפתי בתגובה משבוע שעבר על זה שאמרתי שנראה לי שארבה זה לא טעים במיוחד, אני כבר מפחד להגיד... סתם, אני רק רוצה להזכיר שהטור הזה הוא אישי, ואני כותב בו את דעתי האישית, מה שאני אוהב, על טעם ועל ריח אין מה להתווכח (אני מרגיש ממש כמו גננת כשאני אומר את הקלישאה הזאת), ולא צריך להיפגע.

מאכל אחר שמתקשר לי לחורף (למעשה, אפשר להשיג אותו רק בחורף) הוא הקרמבו.

5 דברים שלא ידעתם על קרמבו (אני מרגיש ממש כמו יאיר לפיד)

1. ישראל היא אחת הארצות יחידות בעולם בהן נמכר הקרמבו (אמנם יש גם קרמבו באירופה, אבל הוא שונה מאוד מהקרמבו אותו אנו אוכלים בארץ)- מי אמר שבחו"ל יותר טוב?
2. הקרמבו נמכר בישראל כבר יותר מ-50 שנה (מרשים, לא?).
3. הקרמבואים נמכרים בעיקר בחורף (בקיץ כמעט בכלל לא).
4. הקרמבו בא ב-4 טעמים- וניל, מוקה, בננה, ופטל.
5. הטעם הפופולארי ביותר בארץ הוא וניל (ממש כמו בגלידה). הטעם האהוב ביותר אחריו הוא מוקה (הפייבוריט שלי).

בקשר לקרמבו, יש המון שיטות לאכול אותו: השיטה הקונבנציונלית (הרגילה)- מלמעלה (קודם את הקצפת ואח"כ את הביסקוויט), ההפוכה (קודם את הביסקוויט ואח"כ את הקצפת), יש כאלה שמפרידים את הקצפת מהביסקוויט, יש כאלה שמקפיאים את הקרמבו ויש כאלה שעושים בדיוק את ההיפך- מכניסים אותו ל-5 שניות למיקרוגל (תיזהרו לא לשים יותר זמן זה יימרח לכם על כל המיקרו) בקיצור אלף ואחד שיטות לאכול את הדבר הפשוט הקטן והטעים הזה.

חוץ מזה, אם אנחנו כבר בענייני דיאטה, בקרמבו יש בערך 100 קלוריות. גם לא בשמיים.

ובקשר למתכון. יכולתי לתת לכם מתכון לקרמבו ביתי, שהוא הרבה יותר טעים מקרמבו שקונים במכולת, אבל זה המון עבודה ומאוד מסובך. חוץ מזה שגם ככה הכתבה יצאה ארוכה, אז אני רק ממליץ לכם:

1. להדליק את החימום בבית
2. להכין קערה גדולה מלאה פופקורן (בלי כיבודים!)
3. לפתוח קרמבו מתוק (אזהרה: יש להרחיק את כולם לפני השימוש!)
4. להתיישב על הספה בסבבה ולראות קומדיה מצחיקה וטיפשית (אח, החיים הטובים...)

מתכון לסנדוויץ' מנצח

מתכון לסנדוויץ` מנצח

יש המון דברים נהדרים לעשות עם ריבה (ובתנאי שהיא איכותית, לא כמו הריבה בדוגמא מבית החולים). הדבר הכי פשוט הוא כמובן- למרוח אותה על מאפה כלשהו (לחם/ לחמנייה/ ג`בטה/באגט וכו`). לדעתי, הכי כיף למרוח אותה על טוסט מלחם לבן (עדיף שהטוסט יהיה חם). אפשר למרוח אותה על בצק עלים ולאפות, ואפשר פשוט לאכול אותה בכפית.

מבחינת סוגים, יש אינספור סוגים של ריבות - ריבת תותים, ריבת חבושים, ריבת ענבים, ריבת ורדים (כן, כן, יש דבר כזה), ריבת משמשים, ריבת אוכמניות, ריבת פטל, וכו`. יש גם ריבת חלב, ממרח דרום אמריקאי שאני ממש אוהב, אבל אין לי מושג איך הוא מתקשר לריבה. לפני חודש בערך אימא שלי קנתה ריבת בצל וצ`ילי כדי לתבל בה את העוף- זה היה ממש נורא, אל תנסו את זה בבית...

סבתא של אימי ז"ל הייתה אלופת הריבות, היא הייתה מכינה ריבות מדהימות (כמעט) מכל דבר שזז, אבל הריבה שהכי אהבתי הייתה ריבת התות שלה (או יותר נכון- קונפיטורה), עם חתיכות פרי גדולות ועסיסיות. תאמינו לי, הייתי יכול לדבר הרבה על ריבה, אבל נגמר לי המקום וצריך לעבור למתכון המשובח של היום.

ריבת תות מנצחת

מצרכים:

1.1   ק"ג תותים (אדומים ויפים).

1.2    ק"ג סוכר (אני יודע שזה נשמע הרבה,אבל זה מה שצריך).

3.מיץ לימון מ-2 לימונים בינוניים.

4.כוסית ליקר תפוזים (לא חובה- אבל מוסיף המון).

אז מה עושים?

1.שוטפים את תותים היטב! ומורידים את הגבעולים. רצוי לחצות את התותים לחצי או לפחות רק את הגדולים.

2.מכניסים את התותים לסיר רחב (וכבד), עם שאר המצרכים ומבשלים עד שהסוכר נמס לגמרי.

3.מגבירים את האש כדי שהריבה תרתח ומבשלים 20-35 דקות.

4.כדי לדעת אם הריבה מוכנה יוצקים בעזרת כפית מעט ריבה על צלחת נקייה ויוצרים באמצע שביל עם סכין, אם השביל נשאר, ולא נסגר סימן שהריבה מוכנה.

5.מחכים 20 דקות ושופכים לצנצנות נקיות, כשהריבה מתקררת סוגרים את הצנצנות ומאחסנים בארון חשוך ויבש.

חוקי המרפי של הריבות

אהלן חבר`ה, מה נשמע?

אל תשאלו אפילו איזה יום מגעיל היה לי היום, נראה לי שהכל משתבש לי היום- לא התעוררתי בבוקר בזמן, וכשכבר קמתי, הייתי עצבני ו"הפוך", בדיוק כשהתחלתי להירגע, כשהייתי באמצע צחצוח השיניים (עם המשחה בפה), צלצל הטלפון המעצבן, ירקתי מהר את המשחה ורצתי לענות (חשבתי שזה משהו חשוב- אחרת למה שיתקשרו אלי בשעה כזאת). גברת נחמדה בשם שרית רצתה לדעת אם (ציטוט) "אפשר לעניין אותך במבצע מיוחד של אינטרנט מהיר" (את התשובה שאני עניתי לה אני לא רוצה לצטט כאן, אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם שלא הייתי מנומס במיוחד...).

לא הספקתי לשתות או לאכול כלום, בקושי התלבשתי ורצתי מהר לתחנה, ברור, שביום כזה בו הכל משתבש, האוטובוס שלי הגיע מאוחר. כל האוטובוסים האחרים כבר עברו, רק שלי לא הגיע, וגם כשהוא הגיע, לא היה מקום לשבת. מרוב בלבול ועצבים גם ירדתי בתחנה הלא נכונה, והייתי צריך ללכת 20 דקות עד בית הספר, המורים עצבנו אותי, רבתי עם אחי הקטן (הוא התחיל...), בקיצור – באסה. 

עכשיו אתם בטח שואלים, למה אני מספר לכם את כל זה (ולא, לא עברתי לכתוב את המדור המצוין "סדנה לעצבים"), אני מספר לכם את זה מכיוון שכשחיכיתי בתחנת האוטובוס נזכרתי בחוקי מרפי. אלו הרי החוקים הכי פסימיים שיש, אני לא אספר לכם עכשיו הכל, אבל אני רק אומר שהמסר הראשי של החוקים הוא ש-"אם משהו יכול להשתבש, הוא ישתבש" (אתם מבינים איך החוק הזה מתאים להיום).

הטעם עושה את ההבדל

ואיך חוקי מרפי מתקשרים לטור אוכל? מיד תקבלו תשובה. 

אחד מחוקי מרפי אומר "אם פרוסת לחם מרוחה בריבה נופלת, היא תמיד תיפול כשהצד המרוח כלפי מטה".לכן החלטתי לדבר היום על אחד הממרחים היותר לא מוערכים שקיימים - ריבה. 

אני לא יודע למה, אבל לדעתי אנשים נוטים לזלזל בריבה, המון ילדים מורחים בסנדוויץ` של הבוקר שוקולד, אבל כמעט אף אחד לא מורח ריבה. עד לפני כמה זמן גם לי הייתה טראומה מריבה. זה היה אחרי שהייתי מאושפז בבי"ח, והגישו שם לארוחת בוקר לחם מרוח במין ממרח (אם כי, לקרוא לדבר הזה ממרח זה ממש פשע), אדום כמו צבע גואש (זוהר- זה היה נראה ממש רדיו אקטיבי), במרקם צמיגי, כמו ג`לי רק יותר גושי וקשיח, והטעם, עליו אין בכלל על מה לדבר- מתוק, כ"כ מתוק, זה היה ממש כמו לאכול סוכר בכפית. וכששאלתי (ותסלחו לי על גסות הרוח), "מה לכל הרוחות הדבר הזה"- קיבלתי תשובה פשוטה, "זו ריבה. ריבת תות".

אבל ריבה, לא צריכה להיות כזאת, ריבה יכולה להיות ממרח מגרה ונהדר, בעלת צבע עשיר ועמוק, עם מרקם נעים שנמרח בקלות, עם חתיכות פרי מזוגגות, ואפילו עם טיפת ליקר הדרי, לתוספת טעם וארומה.

ריבה היא בעצם שם כולל להרבה סוגי ממרחים מפירות, (וכשחושבים על זה לעומק, גם לא מפירות)במרקמים וטעמים שונים. בלי לפרט יותר מדי אפשר לחלק את סוגי הריבה חלוקה גסה לשניים:

1.ריבות- ממרחים בהם הפרי המבושל נמעך או התרסק במהלך הבישול, כלומר אין בו חתיכות פרי.

2. קונפיטורה (או בעברית- מרקחת)- ריבה עשירה שבתוכה חתיכות פרי (זהו הסוג האהוב עלי).