אהלן חבר`ה, מה נשמע?
אל תשאלו אפילו איזה יום מגעיל היה לי היום, נראה לי שהכל משתבש לי היום- לא התעוררתי בבוקר בזמן, וכשכבר קמתי, הייתי עצבני ו"הפוך", בדיוק כשהתחלתי להירגע, כשהייתי באמצע צחצוח השיניים (עם המשחה בפה), צלצל הטלפון המעצבן, ירקתי מהר את המשחה ורצתי לענות (חשבתי שזה משהו חשוב- אחרת למה שיתקשרו אלי בשעה כזאת). גברת נחמדה בשם שרית רצתה לדעת אם (ציטוט) "אפשר לעניין אותך במבצע מיוחד של אינטרנט מהיר" (את התשובה שאני עניתי לה אני לא רוצה לצטט כאן, אבל אתם יכולים לתאר לעצמכם שלא הייתי מנומס במיוחד...).
לא הספקתי לשתות או לאכול כלום, בקושי התלבשתי ורצתי מהר לתחנה, ברור, שביום כזה בו הכל משתבש, האוטובוס שלי הגיע מאוחר. כל האוטובוסים האחרים כבר עברו, רק שלי לא הגיע, וגם כשהוא הגיע, לא היה מקום לשבת. מרוב בלבול ועצבים גם ירדתי בתחנה הלא נכונה, והייתי צריך ללכת 20 דקות עד בית הספר, המורים עצבנו אותי, רבתי עם אחי הקטן (הוא התחיל...), בקיצור – באסה.
עכשיו אתם בטח שואלים, למה אני מספר לכם את כל זה (ולא, לא עברתי לכתוב את המדור המצוין "סדנה לעצבים"), אני מספר לכם את זה מכיוון שכשחיכיתי בתחנת האוטובוס נזכרתי בחוקי מרפי. אלו הרי החוקים הכי פסימיים שיש, אני לא אספר לכם עכשיו הכל, אבל אני רק אומר שהמסר הראשי של החוקים הוא ש-"אם משהו יכול להשתבש, הוא ישתבש" (אתם מבינים איך החוק הזה מתאים להיום).
הטעם עושה את ההבדל
ואיך חוקי מרפי מתקשרים לטור אוכל? מיד תקבלו תשובה.
אחד מחוקי מרפי אומר "אם פרוסת לחם מרוחה בריבה נופלת, היא תמיד תיפול כשהצד המרוח כלפי מטה".לכן החלטתי לדבר היום על אחד הממרחים היותר לא מוערכים שקיימים - ריבה.
אני לא יודע למה, אבל לדעתי אנשים נוטים לזלזל בריבה, המון ילדים מורחים בסנדוויץ` של הבוקר שוקולד, אבל כמעט אף אחד לא מורח ריבה. עד לפני כמה זמן גם לי הייתה טראומה מריבה. זה היה אחרי שהייתי מאושפז בבי"ח, והגישו שם לארוחת בוקר לחם מרוח במין ממרח (אם כי, לקרוא לדבר הזה ממרח זה ממש פשע), אדום כמו צבע גואש (זוהר- זה היה נראה ממש רדיו אקטיבי), במרקם צמיגי, כמו ג`לי רק יותר גושי וקשיח, והטעם, עליו אין בכלל על מה לדבר- מתוק, כ"כ מתוק, זה היה ממש כמו לאכול סוכר בכפית. וכששאלתי (ותסלחו לי על גסות הרוח), "מה לכל הרוחות הדבר הזה"- קיבלתי תשובה פשוטה, "זו ריבה. ריבת תות".
אבל ריבה, לא צריכה להיות כזאת, ריבה יכולה להיות ממרח מגרה ונהדר, בעלת צבע עשיר ועמוק, עם מרקם נעים שנמרח בקלות, עם חתיכות פרי מזוגגות, ואפילו עם טיפת ליקר הדרי, לתוספת טעם וארומה.
ריבה היא בעצם שם כולל להרבה סוגי ממרחים מפירות, (וכשחושבים על זה לעומק, גם לא מפירות)במרקמים וטעמים שונים. בלי לפרט יותר מדי אפשר לחלק את סוגי הריבה חלוקה גסה לשניים:
1.ריבות- ממרחים בהם הפרי המבושל נמעך או התרסק במהלך הבישול, כלומר אין בו חתיכות פרי.
2. קונפיטורה (או בעברית- מרקחת)- ריבה עשירה שבתוכה חתיכות פרי (זהו הסוג האהוב עלי).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה